שלד המבנה הוא הגורם שאחראי על יציבות המבנה ועל נשיאת כלל המשקלים והעומסים המופעלים עליו, הן באמצעות השלד עצמו, הן באמצעות הרכיבים המשלימים שעוטפים אותו והן באמצעות שלל גורמים חיצוניים כמו תזוזות קרקע, רוחות וכן הלאה. ככלל, השלד הוא קונסטרוקציה של עמודים וקורות שיחד, ממש כמו שלד האדם, יוצרים את הליבה שמספקת את היציבות של המבנה כולו. בשורות הבאות נמנה בפניכם את השלבים בבניית שלד, צעד אחר צעד, ונסביר את המשמעות והייעוד של כל שלב.
שלב ראשון – מתווה היסודות
תוכן עניינים
מתווה היסודות או כפי שנהוג לכנות אותו, שנוגריסט, הוא למעשה שיטת סימון מסורתית של הקרקע על מנת למקם בצורה מדויקת את יסודות המבנה. מתווה היסודות מבוצע באמצעות הנחת מסגרת עץ היקפית, המוגבהת 10-20 ס"מ מהקרקע ועליה מסומנים המיקומים המדויקים של יסודות המבנה וקווי המבנה. מתווה היסודות חייב להתבצע על ידי מודד מוסמך שמסמן את המיקומים השונים באמצעות חריצה של העץ או באמצעות דפיקת מסמר במיקומים הנדרשים.
שלב שני – ביסוס ויסודות
לאחר שסומנו המיקומים המדויקים של היסודות, יש לבנות את היסודות וזאת הפעולה המרכזית בשלב הביסוס. בניית היסודות מתחילה בייצור כלונסאות שהם למעשה כלובים עשויים מוטות ברזל המחוברים זה לזה באמצעות ריתוך של מסגרות סביב המוטות באופן שיוצר מעין כלוב ברזל. בייצור הכלונסאות יש להקפיד מאוד על שלושת מידות הכלונס (אורך, רוחב וגובה) ועל עובי המוטות שבהם נעשה שימוש. לאחר מכן נעשה קידוח כלונסאות, קרי קידוחים במיקומים המדויקים כפי שסומנו בשלב המתווה. קידוחים אלה מבוצעים על ידי מכשור ייחודי והוא חייב להיות מדויק בזווית, בקוטר ובעומק. לאחר ביצוע הקידוחים, מוחדרים הכלונסאות ועליהם יוצקים בטון. יחד, הכלונסאות והבטון, מהווים את יסודות המבנה. שלב הביסוס והיסודות עשוי להימשך עד 6 ימי עבודה.
שלב שלישי – בטון רזה
עוד לפני יציקת בסיס רצפת המבנה, יש לפרוש על גבי הקרקע יריעות איטום שמיועדות לאטום את המבנה מפני חדירת מים ושאר מזיקים מן הקרקע. בעבר היה נהוג להניח את היריעות ישירות על האדמה אך פרקטיקה זו הובילה לשחיקה מואצת של היריעות. על כן, לאורך השנים השתרש השלב של יישום בטון רזה כשכבת הבסיס של המבנה, עליה נפרשות יריעות האיטום. בטון רזה הוא למעשה בטון דליל שחשיבותו אינה נובעת מחוזקו המבני אלא מהיותו בסיס מוגדר שמפריד בין האדמה ובין יתר המבנה. שלב הבטון הרזה הוא שלב מהיר וקצר ונמשך יום עבודה אחד.
שלב רביעי – איטום מרתף
במבנים בהם קיים מרתף תת קרקעי מבוצע שלב של איטום מרתף, שנחשב לשלב קריטי וחשוב. מרתף הוא למעשה חדר שנחפר בתוך הקרקע ועל כן חשוף מאוד לנוכחות גבוהה של מים המחלחלים אל כל שכבות הקרקע. בנתונים אלה ישנה חשיבות רבה לאיטום של אותו חדר וזוהי בדיוק הפעולה שמבצעים בשלב זה שנמשך עד שני ימי עבודה. האיטום עצמו מבוצע על ידי שילוב של מספר טכניקות ובהן יריעות איטום, השפרצת חומר איטום וכן הלאה.
שלב חמישי – קורות קשר
קורות הקשר הן קורות המיועדות לחבר בין כלל יסודות הבית על מנת ליצור מכלול אחיד שכל מרכיביו תלויים זה בזה. מכלול זה מיועד למנוע מצב בו יסוד מסוים ינוע לכיוון מסוים בנפרד משאר היסודות באופן שיסכן את יציבותו המבנית של המבנה. קורות הקשר הן קורות פלדה חזקות ומסיביות והתקנתן נמשכת כ-6 ימי עבודה.
שלב שישי – יציקות בטון
יציקות בטון הוא השלב בו מבוצעות יציקות הבטון הנרחבות ובכלל זה יציקת רצפת המרתף ותקרת המרתף, יציקת רצפת המבנה, תקרת קומת הקרקע וגג המבנה. שלב זה מבוצע באמצעות יצירת תבניות מעץ (תהליך הבנייה שנקרא טפסנות) שבתוכן ניצוק את הבטון על מנת לקבל את המכלולים הנדרשים. בשלב זה נעשה שימוש נרחב בפיגומים המיועדים להחזיק את רכיבי הבטון העליונים. שלב זה דורש מספר ימים ליציקת כל אחד מהמכלולים שתיארנו לעיל.
שלב שביעי – מעטפת המבנה
מעטפת המבנה כוללת את כל הקירות ההיקפיים החיצוניים של הבית המעניקים לו את קווי המתאר החיצוניים שלו. בנייה זו יכולה להתבצע באמצעות הנחת בלוקים בין עמודי תמך מבטון שנוצקו לפני כן ולהיפך, או באמצעות קירות בטון ביציקה בזמן אמת או בשיטת הבנייה הטרומית. שלב זה יכול לארוך כ-10 ימים עבור כל קומה והוא יכול להשתנות מאוד בהתאם לגודל המבנה.
שלב שמיני – מחיצות פנים
שלב מחיצות פנים הוא למעשה השלב של חלוקת חלל הפנים של הבית לחדרים באמצעות קירות הפנים. קירות אלה נבנים בדרך כלל באמצעות בלוקים או באמצעות יציקת בטון או באמצעות מכלולים טרומיים מוכנים מראש. גם שלב זה צפוי להימשך כ-10 ימי עבודה עבור כל קומה במבנה. שלב זה מסמן למעשה את סיום בניית השלד המרכזי של המבנה וכעת ניתן לפנות להמשך ביצוע עבודות טיח, צבע, תשתיות, גמר וכן הלאה.
שלב תשיעי – פיתוח
שלב הפיתוח מתייחס לעבודות המבוצעות בסביבת הבית החיצונית וכולל בתוכו משטחי חניה, שבילי גישה, גינה, סלעייה וכדומה. שלב זה נמשך גם הוא כ-10 ימים ויכול להשתנות בהתאם להיקף הפיתוח הנדרש עבור המבנה הספציפי.
בכך למעשה מסתיימת העבודה של שלבי בניית שלד, שבסך הכל צפויה להימשך מספר חודשים בסך הכל ומהווה את עיקר המאמץ הנדרש לבניית הבית. לאחר סיום עבודות השלד, נבחן השלד על ידי מהנדס קונסטרוקטור שצריך לאשר את תקינותו ורק לאחר אישור הקונסטרוקטור ניתן להמשיך הלאה עם עבודות הטיח, הצבע, החשמל, התשתיות וכן הלאה. עבודות ההמשך הן עבודות חשובות מאין כמותן וכוללות הכנות לחשמל, מים ותקשורת, עבודות טיח וצבע פנים וחוץ, עבודות חיפוי, חלונות, דלתות, ריצוף, גמר ועוד. יחד עם זאת, כל העבודות האלה, תבוצענה בצורה המקצועית אשר תהיה, תהיינה מושפעות מטיב העבודה שבוצעה בשלב בניית השלד ומכאן החשיבות הרבה לביצוע מקצועי ומוקפד של שלבי בניית שלד, לבטח בהתאם להוראות והמפרטים המתוארים במסגרת תכנית הבנייה שגובשה לפרויקט וללא חריגה מהיתרי הבניה שניתנו לו.
מי מבצע עבודות שלד?
עבודות שלד הן כאמור עבודות חשובות וקריטיות המשפיעות ישירות על חוזקו המבני ויציבותו של המבנה. למעשה, עבודות השלד הן שמגדירות את המבנה עצמו ועליהן להתבצע בצורה מדויקת אחד לאחד אל מול תכנית הבנייה שגובשה. את עבודת בניית השלד יש לבצע באמצעות קבלן שלד מקצועי שנשכר בדרך כלל על ידי קבלן הביצוע הראשי. מעבר לקבלן השלד, בתהליך בניית השלד מעורבים קבלנים ואנשי מקצוע נוספים שאחראים על אלמנטים ספציפיים כמו למשל קבלני בטון, קבלני קידוח כלונסאות, מודדים מוסמכים וכן הלאה. הרמה המקצועית של כל אחד מאנשי המקצוע הללו יכולה להשפיע ישירות על התוצאה הסופית ובכדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר, מומלץ מאוד להקפיד על נוכחות של מפקח בניה לאורך שלבי בניית שלד. מפקח בניה כזה יכול לסייע לכם לאורך כל תהליך הבנייה, אך אם אתם רוצים לצמצם את מעורבותו בפרויקט משיקולי עלות, ללא כל ספק שלב בניית השלד הוא השלב שבו הכי חשוב לערב מפקח כזה.
